בן סויבל ואליהו, נולד בראש השנה תרע"ט בעיר פולנאה בווהלין (רוסיה), שצורפה אחר-כך לפולין. בהיותו בן שלוש עברו הוריו לעיר דובנא. שם למד ב"חדר" ובגימנסיה פולנית. הוא הצטרף ל"השומר הצעיר" והיה בו למדריך, ואחר-כך היה פעיל גם ב"החלוץ". בפעולתו כמדריך נתגלו בו סגולות של מחנך מוכשר וכשעלה ארצה בשנת 1939 הלך להשתלם בבית-המדרש למורים בירושלים. משהוסמך כמורה, נשלח לשמש בהוראה בקיבוץ מרחביה, והצטרף אליו אחר-כך כחבר. הוא התלבט בבעיות החינוך בקיבוץ ומרשימותיו ומשיחותיו נראה כי שאף להגיע אל השלמות בעבודתו והצליח להתקרב אליה. לא פעם השתוקק להיות עובד חקלאי פשוט, כשאר החברים, ובכל הזדמנות שניתנה לו לעבוד עבודה פיסית מצא סיפוק בכך, אך השלים עם החובה לחנך והשקיע בעבודתו זו את מיטב כוחותיו. בשנת 1945 עזב לזמן-מה את משפחתו הקטנה (אישתו וילדו) והלך להשתלם באוניברסיטה העברית.

כחבר ה"הגנה" מילא את תפקידו במלחמת-העצמאות בשמירה על הילדים. בשעת הפצצת מרחביה, ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948), הרים את ראשו מתוך החפירה לאחר מעבר מפציץ האויב, נפגע ונהרג, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל צלע גבעת המורה במרחביה.

זכרו הועלה בספר "ששה שנפלו" בהוצאת קיבוץ מרחביה.